היום השמיני

איזה כיף!

עמדתי בזה. חלפו להם שמונה ימים רצופים של הופעות.

לא ידעתי איך אני אעמוד בזה.

כי כשהתחיל הסבב, טרם החלים קולי לגמרי וזאת לאחר צינון, שבגינו קולי נעלם ליותר משבועיים...

אשכרה מפחיד אך הנחתי שיהיה בסדר

והסיפוק כעת כל כך מתוק, עמדתי בזה בגבורה!

כל ההופעות החיות עברו סבבה.

היום, יום שישי בבוקר ,התקיימה ההופעה האחרונה לסבב. כבר שכחתי לגמרי שהייתי בלי קול.

ובשבת הזו אני נוהגת סןף סןף כמו יהודיה כשרה ונחה . או לפחות מאפשרת לקולי לנוח...

ביום רביעי הקרוב מתחיל שוב סבב...

איזה כיף זה לשיר לאנשים! איזה זה כיף זה פשוט לשיר, גם אם זה אך ורק לחברים מדומיינים כגון אלוהים,

איזה כיף זה לעשות מוסיקה, גם אם רק אני זו ששומעת.

הבוקר, יום שישי ה 19.11.21 קמתי בארבע בבוקר בכדי להיות אתנחתא מוסיקלית ראויה לאירוע השקת ספר 'הדוקטור' של דניאלה זייטמן דנציגר (ביתו של שופט בית המשפט העליון). דניאלה היא תסריטאית, צאצאית למשפחה בעלת השפעה רבה בהקמתה של מדינת ישראל. משפחה ידוענית מה שנקרא, מפעם. סיפורי סבה שזורים ברומן ההיסטורי שכתבה.

ובחזרה לבוקר, זו לא היתה יקיצה טבעית, אף על פי ששעה 4:00 בבוקר היא שעת יקיצה מומלצת להספק יומי מרשים. בדרכ, זה לא משכנע אותי. הפעם היתה לי חובה, הקדמתי את הציפורים כדי להגיע לסאונד בשמונה, בבית ציוני אמריקה שבת"א.

אי אפשר לחמם את הקול מיד כשקמים. שעה לפחות לוקח לי עד שאני כולי מתעוררת.

כדי להעיר את עצמי הייתי הדיג'י של עצמי. למוסיקה יש את הכח לעשות הכל, גם להעיר אדם משינה ולגרום לו למצב רוח טוב בעיקר אם מדובר במוסיקה אתיופית.. שהיא כולה שמחת חיים. כשסוף סוף גם הנפש שלי התעוררה הייתי מוכנה למקלחת. ובכן למי שאין חלונות במקלחתו הפונים לטבע לא יודע הנאה מקלחתית מהי.

לא מדובר בעיצוב נהדר, אריכים יוקרתיים, או סבון איכותי, אף על פי שהאחרון בהחלט שווה השקעה, שום עיצוב לא מסוגל להתחרות ביופיו של הטבע. כשאני רוחצת בסבון, עיני רוחצות במראות העצים, השיחים, ובבוקר יום שישי הזה חוויתי גם את צבעיו של האור המבקיע מן השחור.

יצאתי רטובה ומרוצה וחיש מהר הדלקתי את המחשב כדי לחמם את קולי עם השיעור המוקלט של המורה שלי.

כשהקול מחומם מגיע תורו של הלבוש והאיפור, העמסת ציוד לרכב וכבר אני על הכביש בנסיעה קולחת ללא פקקים תחת שמיים בהירים, למרות החדשות המאימות על שיטפונות ביום שישי. ומגיעות בול בזמן הפעם אני לצד הנהגת, אמא שלי, מצטרפת אליJ

בשמונה מתחיל סאונד,

ואז מחכים לאורחים שיגיעו... מחכים עם כיבוד...ואני רק מתבוננת כי לא מגניב שאריות של כיבוד בין השיניים.

קהל היעד היה קהל יוצאי מרכז אירופה בעיקרו. ובכן, מי שלא הקדים הגיע בול בזמן. התנהג בנימוס והתיישב סביב שולחנות עגולים הפונים לבמה.

פתחתי את האירוע עם האריה של כרמן, ובדימיוני אני זמרת בברלין של שנות ה-20. אולם מלא עד אפס מקום

ואווירה אינטלקטואלית תוססת באויר.

הקהל קיבל אותי בחמימות רבה.

וזו היתה בהחלט תחושה נעימה.

קבלתי תגובות נלהבות מהמארגנים, מהסופרת עצמה ומאורחי האירוע.

כמו כן רכשתי לעצמי כמה עוקבים, אנשים מעניינים ביותר שהצטרפו לקבוצת הווטצאפ שפתחתי ממש השבוע 'ענת טוביה הופעות ושירים'

גם אתם רוצים להצטרף לקבוצת הווטצאפ? הנה אפשר כאן בלחיצה על הלינק

בתום האירוע ממש הרחתי את ארומת שישי אחרה"צ. וברגע ההוא זה אמר: ניגוב חומוס, עצירה בחנות האיפור האהובה עלי, משקה שייכר ראוי, ושנ"צ.

אך לפני כל זה יש נחיתה לקרקע

מדובר בהעמסת ציוד. 12 קילו על כתף.

שבת שלום, או יום טוב למי שקורא אותי עכשיו.