להתעורר מול הים לרחש הגלים לטבול את הרגליים במים קרים ולראות דג, כתום חום צהוב, עם סנפירים מאד לא שגרתיים, מפלס לידי דרכו ואני לא יודעת אם הדג מסוכן, הוא נראה כל כך לא שגרתי. אני מתרחקת מתיישבת
בזולה מול החוף ונהנית מקפה בדואי שהתבשל בפינג'ן ונשפך לתוך קנקן ואני מוזגת בטיקסיות לתוך כוסות אספרסו קטנות, נהנית מעוד כוס ועוד כוס ועוד כוס.... משיבה את הערנות לחיי שסבלו קצת משיגרת יתר, שגרה של מוסיקאים, אבל בכל זאת שיגרה. בעודי נהנית מכל היופי והשלווה,קופצים עלי ילדים בדואים ומפצירים בי לקנות דברים במחיר מופקע אך עדיין ,אני נולדתי בצד היותר עשיר של המפה והמופקע שלהם הוא הזול שלי,
קניתי מהם שרוול, וצעיף ושרשרת קבלתי מתנה צמיד רגל והשתחררנו סך הכל לרבע שעה, אז עברו עוד ילדים רוכלים שנושאים שקיות על גבם התיישבו והסבירו לי שגם אותם אני צריכה לעשות שמחה ולקנות גם מהם
מה ששמתי לב שיש לי דיבור עם ילדים ושאני נהנית לקנות מילדים ושאיזה כיף שנולדתי בארץ שמחבקת קידמה חשבתי בליבי, לאחרונה הוצאתי שיר של אישה שמדמה את עצמה לאלה אבל היא בודדה וסובלת יחס מפלה מצד הגברים סביבה. אני מרגישה שמחה שאני חיה במדינה שמעניקה חופש גדול יותר מאשר לנשים כאן במצריים, כך התרגלתי ולאישיות האותנטית והמרדנית שלי החופש הזה הרבה יותר מידי מתאים.
האזינו לשיר יא שיג'רה : https://anattuvia.fanlink.to/YaShijara
To wake up in front of the sea. To hear the whispers of the waves. To dip my feet in the cool water and see a fish, orange-brown, with incredibly nonconformist sapphires, swimming at a depth unknown to me. I wonder if the fish is dangerous; it looks so unconventional. I move away from the crowded beach and enjoy a cup of Bedouin coffee brewed in a pot, pouring it into a jug, then pouring the small cups of espresso with elegance, enjoying one cup, and another, and another... I divert my attention from my life that has suffered a bit from an excess routine, the routine of musicians, but still a routine. While I'm immersed in all the beauty and tranquility, children in their traditional clothing jump around me and pester me to buy things at an outrageously high price. However, I was born on the richer side of the map, and their expensive is my cheep. I bought beach pants, a scarf, and a necklace, and as a gift, I received an ankle bracelet. We were free for a quarter of an hour until more children vendors carrying bags on their backs settled down and explained to me that I should also find joy in buying from them.
What I noticed is that I enjoy talking to children and buying from them. How fun it is to be born in a country that embraces progress that’s what I thought to my self. I have released a song that talks about a woman that resembles herself to a goddess but her state is loneliness and suffer because of the behavior of men towards her, I am glad I am living in a country that provides me greater freedom then to the women here.
Listen to my song Ya Shijara: https://anattuvia.fanlink.to/YaShijara